<h1>דרשות מהר"ח או"ז פר' וארא סימן י"א</h1>
<h2>דף פב.</h2>
ואסור לישא ולתן עמהם ביום אידם, אבל רבותי התירו משום איבה, אבל ביום איד כזה כגון קלנדר"א או פיקו"ס הזהירו רבותי' שידחוק עצמו למצא שום פתחון פה לדחות את הגוי מלישא ולתן עמו. וללוות בריבית אסור, אבל בחנם מותר. והזהירו רבותי' לשלוח מתנות לגוי ביום איד שלו שמא ילך ויודה לע"ז נמצא עובר אלא ישמע מפיך, אלא א"כ ישלח יום אחד קודם לכן או יום אחד אחרי כן. ולא מבעי' שיזהרו מכל אילו, אלא שצריך לשנות מן הגוים בכל דבר במעשיו בהילוכיו ובמלבושיו ושלא יבא על הגויה, על זה נאמר [מלאכי ב'] הכרת תיכרת לאיש אשר יעשה ער ועונה ומגיש מנחה לה', כי הבא על הגויה אפי' מישראלית אשתו לא יהיו לו ער בחכמים ועונה בתלמידי', יכול להיו' שיהא לו בן שילמוד תורה ויורה קצת, אבל להבין ולפלפל בתורה ולהורות כראוי לא יהיו לו ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה כו' אפי' מאשתו ישראלית, וכן כת' [שם] כי חילל ישראל קודש השם ובעל בת אל נכר וכי בת ישראל נכר, אלא זה הבא על הגויה נמצא ע"ז חמיו. לכן ישראל צריך להיות בדילי' מהן שנ' [ויקרא כ'] ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, [לי] בע"ה ולי לע"ה, וכן לי הלוים [במדבר ח'], וכן בדוד כי ראיתי בבניו לי מלך [ש"א ט"ז], בזה ולהבא וכן לעתיד ודוד עבדי נשיא להם לעולם [יחזקאל ל"ז].
